Le texte Le vocabulaire Les révisions
Sanhedrine
Daf 79b
נְתִינָה לְמַעְלָה: מָה לְהַלָּן מָמוֹן, אַף כָּאן מָמוֹן.
Traduction
giving above: ''He shall be punished, as the husband of the woman shall impose upon him, and he shall give as the judges determine'' (Exodus 21:22). Just as there, in the phrase: ''Give as the judges determine,'' the reference is to monetary restitution, so too here, in the phrase: ''Give a life for a life,'' the reference is to monetary restitution.
Rachi non traduit
נתינה למעלה. גבי לא יהיה אסון ונתן בפלילים (שמות כ''א:כ''ב) דמי ולדות:
אָמַר רָבָא: הָאי דְּתָנָא דְּבֵי חִזְקִיָּה מַפְּקָא מִדְּרַבִּי, וּמַפְּקָא מִדְּרַבָּנַן. דְּתָנָא דְּבֵי חִזְקִיָּה: ''מַכֵּה אָדָם'' וּ''מַכֵּה בְּהֵמָה''.
Traduction
Rava says: That which the school of Ḥizkiyya taught diverges from the statement of Rabbi Yehuda HaNasi, and diverges from the statement of the Rabbis. The school of Ḥizkiyya holds that in the case where one intended to kill one individual and killed another individual, he is exempt from both liability to be executed, counter to the opinion of the Rabbis, and from the obligation to pay monetary restitution. As the school of Ḥizkiyya taught: The verse states: ''And he who kills an animal shall pay for it, and he who kills a man shall be put to death'' (Leviticus 24:21), indicating that one who kills a man and one who kills an animal are comparable.
Rachi non traduit
והא דתנא דבי חזקיה מפקא מדרבי ורבנן. דרבנן מחייבי ליה מיתה לנתכוין להרוג את זה והרג את זה ורבי מחייב ליה ממון ואילו לתנא דבי חזקיה לא מיחייב ממון ולא מיתה:
מכה אדם ומכה בהמה. לכך הוקשו בהאי קרא מכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת ומשמע בבהמה חייב ממון ובאדם פטור מממון דכתיב בהמה ישלמנה ולא אדם והקיש לך הכתוב פטור תשלומין של אדם לחיוב תשלומין של בהמה מה להלן לא חלקת בין מתכוין לקמן מפרש ואזיל מאי היא:
Tossefoth non traduit
ומפקא מדרבנן. תימה דבפרק אלו נערות (כתובות דף לד:
ושם) דס''ד מעיקרא דפליגי רבי יוחנן וריש לקיש בחייבי מיתות שוגגין אי פטורין מן התשלומין אי לא ופריך מי איכא למ''ד חייבין והתנא דבי חזקיה וכו' ומתוך קושיא זו מוקי פלוגתא בחייבי מלקות שוגגין ומאי קושיא הא איכא הכא תנאי דלית להו תנא דבי חזקיה וי''ל דהא דפליגי עליו לאו משום דלית להו היקישא לענין ממון אחר דבהדי מיתה כגון זרק חץ בשבת מתחלת ד' לסוף ד' וקרע שיראין בהליכתו דאמר התם באלו נערות (דף לא.) דפטור או לדמי ולדות דבהדי מיתה דאשה אבל לענין דמי הנהרג דוקא פליגי משום דגלי רחמנא ונתתה נפש וגו' ממון ומיהו קשה דבריש הנחנקין לקמן (סנהדרין דף פד:) משמע דאיכא תנאי דלית להו היקישא כלל דקאמר הניחא למאן דאית ליה תנא דבי חזקיה אלא למאן דלית ליה היקישא למה לי וי''ל דהיינו תנא דברייתא דרבי חגא מדרומא דפרק ד' וה' (ב''ק דף מב. ושם) דדריש אנשים כי נתכוונו זה לזה אע''פ שיש אסון באשה יענשו אלמא לית ליה ומ''מ בכתובות חשיב ברייתא דחזקיה עיקר טפי משום דחזקיה בריה דר' חייא ושונה ברייתות של אביו כדאמרינן כל ברייתא דלא מיתניא בי רבי חייא וכו' ועי''ל דבכתובות (דף לה. ושם) פריך לר' יוחנן דקים ליה דאית ליה ברייתא דחזקיה דלעיל בההוא פרקא (סנהדרין דף לב:) תנא התם הבא על אחותו יש לה קנס ופריך ממתניתין דאלו הן הלוקין הבא על. אחותו וקי''ל דאינו לוקה ומשלם ומשני ר' יוחנן בדלא אתרו ביה וקתני סיפא בא על בתו אין לה קנס מפני שמיתתו מיתת ב''ד והא דלא מותיב מדרבי יוחנן גופיה לפי שצריך להקשות מתוך הדיוק ומקשה בפשיטות הלשון מברייתא דחזקיה וא''ת וכיון דתנא דבי חזקיה מפקא מדרבי ומדרבנן ונתתה נפש וגו' במאי מוקי ליה לא בממון ולא במיתה דאתרוייהו מיפטר מתכוין להרוג את זה והרג את זה ודוחק לומר דלא מוקי קרא במתכוין להרוג את זה והרג את זה דהא פשיטא דבהכי איירי שמתכוין לחבירו דכתיב וכי ינצו אנשים וכתיב ואם אסון יהיה וגו' באשה ומהאי טעמא קשה לן לעיל לר''ש האי ונתתה נפש תחת נפש מאי עביד ליה ואי מיתוקם קרא בנתכוון לאותו עצמו שהרג מאי קשיא ליה וצריך לומר דודאי הש''ס לא דחיק כולי האי אבל חזקיה על כרחיה מוקי לה הכי וה''ק אם יהיה אסון כלומר דין אסון שנתכוון לאשה עצמה ונתתה נפש תחת נפש ממש והשתא סיפיה דקרא דין אסון ורישיה אסון ממש דלא יהיה אסון לאו בדין אסון איירי דבכל ענין שיש אסון פטור לחזקיה מממון אלא לא יהיה אסון כלל קאמר:
מכה אדם ומכה בהמה. תימה דבריש פ' הנחנקין (לקמן סנהדרין פד:) מוקי להאי קרא במכה אביו ומה שייך בו לחלק בין דרך ירידה לדרך עלייה ויש לומר דהיקישא לאו מההוא קרא נפקא אלא מקרא דלעיל מיניה ואיש כי יכה כל נפש אדם וכתיב בתריה מכה נפש בהמה ישלמנה דההוא ברוצח כתיב כדאיתא בפ' יוצא דופן (נדה דף מד:
ושם) ואע''ג דלפי גירסא אחת דבריש החובל (ב''ק דף פג:) משמע דההוא קרא בחובל בחבירו איירי ליתא לההיא גירסא כדפרישית שם ומיהו בפרק הנחנקין (לקמן סנהדרין ד' פד:) משמע דמקרא דמיתוקם במכה אביו הוי היקישא דתנא דבי חזקיה ועוד משמע בפרק אלו נערות (כתובות ד' לה: ושם) דמכה אדם הוי היקישא דקאמר ולתנא דבי חזקיה ממאי דבחול כתיב דילמא בשבת כתיב דבמכה בהמה גופיה איכא לפלוגי ומשני לא ס''ד דכתיב מכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת משמע דמההוא קרא הוי היקישא וצ''ל דאף על גב דמעיקרא בעי לאוקמי קרא במכה אביו משום דלא כתב ביה ומת היינו משום דצריכינן למדרש מיניה חבורה במכה אביו אבל במסקנא דנפקא לן חבורה באם אינו ענין מנפש בהמה מיתוקם מכה אדם ברוצח אע''ג דלא כתיב ביה ומת ומיהו קשה דבמסקנא נמי מפיק מיניה התם דמותר להקיז דם לאביו וצ''ל דמיירי בין במכה אביו בין במכה חבירו במכה אביו מדכתיב הכאה סתם ולא כתיב ומת ובמכה חבירו דבר הלמד מענינו דומיא דקרא דלעיל מיניה דמיירי ברוצח ולצדדין מיירי לענין חבירו במיתה ולענין אביו בחבורה בעלמא וכיון דבכולהו איירי קרא גמרינן שפיר ממכה בהמה:
מָה מַכֵּה בְּהֵמָה לֹא חִלַּקְתָּ בָּהּ בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד, בֵּין מִתְכַּוֵּין לְשֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּין, בֵּין דֶּרֶךְ יְרִידָה לְדֶרֶךְ עֲלִיָּיה – לְפוֹטְרוֹ מָמוֹן אֶלָּא לְחַיְּיבוֹ מָמוֹן. אַף מַכֵּה אָדָם לֹא תַּחְלוֹק בּוֹ בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד, בֵּין מִתְכַּוֵּין לְשֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין, בֵּין דֶּרֶךְ יְרִידָה לְדֶרֶךְ עֲלִיָּיה – לְחַיְּיבוֹ מָמוֹן אֶלָּא לְפוֹטְרוֹ מָמוֹן.
Traduction
This teaches that just as with regard to one who kills an animal, the Torah did not differentiate between whether he does so unwittingly or intentionally, whether he acts with intent or with no intent, or whether he strikes in the course of a downward motion or in the course of an upward motion, and this is not to exempt him from paying monetary restitution in all these cases but rather to render him liable to pay monetary restitution, as one who kills an animal is liable in any event; similarly, with regard to one who kills a person, do not differentiate concerning him whether he does so unwittingly or unintentionally, whether he acts with intent or with no intent, or whether he strikes in the course of a downward motion or in the course of an upward motion, and this is not to render him liable to pay monetary restitution for the damage he causes in the process of killing him but rather to exempt him from paying monetary restitution in any event.
Rachi non traduit
דרך עלייה. לא שייך למתני גבי בהמה אלא משום דבאדם אשכחן ביה חילוק בהורג בשוגג דרך ירידה חייב גלות אבל דרך עלייה בהרימו את ידו פטור מגלות דכתיב (במדבר ל''ה:כ''ג) ויפל עליו וימת דרך נפילה בעינן:
לפוטרו ממון. כלומר לא חלקת בו שום צד להפטר מן תשלומין אלא בכל צדדין הוא דמחייב דרבינן כל נזקין בב''ק (דף כו:) מפצע תחת פצע לחייב על השוגג כמזיד ועל האונס כרצון ומכה בהמה נזק הוא:
אף מכה אדם. אין דין פטור תשלומין הכתוב בו חלוק לשום צד שיתחייב ממון אלא כל שעה פטור מממון בין בשוגג ואין נתכוון דפטור ממיתה בין במזיד ונתכוון דחייב מיתה:
אלא לפטרו. אלמא פטור מממון לתנא דבי חזקיה וממיתה נמי שמע מינה דפטר ליה מדאצטריך למפטריה מתשלומין כדמפרש ואזיל ואי בר קטלא מי אצטריך למפטר:
Tossefoth non traduit
בין שוגג למזיד. בשלשה עניני ממון איירי תנא דבי חזקיה דבין שוגג למזיד מיירי בממון אחר בהדי מיתה ונפקא לן מינה דחייבי מיתות שוגגין פטורין מן התשלומין משום דלא חלקת דאהכי מייתי לה בסוף המניח (ב''ק דף לה. ושם) ובפרק אלו נערות (כתובות דף לה.) ולענין זה לכ''ע אית להו היקישא דבי חזקיה כדמוכח באלו נערות (שם) דפריך ומי איכא למ''ד חייבי מיתות שוגגין חייבין וכו' אבל בין מתכוין לשאין מתכוין לאו בממון אחר בהדי מיתה איירי דמשוגג נפקא וק''ו הוא אלא לפטור מדמי הנהרג ולאפוקי מדרבי דדריש בנתכוין להרוג את זה והרג את זה ונתתה נפש ממון והשתא קמ''ל תנא דבי חזקיה דכמו נתכוין להרוג את זה והרג את שמתכוין פטור ה''נ שאין מתכוין דאהכי מייתי לה בשמעתין ובין דרך ירידה אתא לאשמועינן דכמו דרך עלייה דלא נתנה שגגתו לכפרה דלא שקלינן מיניה ממונא ולפטריה הכי נמי דרך ירידה אע''ג דנתנה שגגתן לכפרה ולפטור מזיד נמי איצטריך ויש טועין לומר להפך לפטור שוגג דרך עלייה כמו דרך ירידה אבל באלו נערות מוכחא סוגיא כמו שפירשתי בשמעתין דלא יהיה אסון:
מַאי ''שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין''? אִילֵּימָא שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין כְּלָל – הַיְינוּ שׁוֹגֵג! אֶלָּא פְּשִׁיטָא שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין לָזֶה אֶלָּא לָזֶה, וְקָתָנֵי לְחַיְּיבוֹ מָמוֹן אֶלָּא לְפוֹטְרוֹ מָמוֹן. וְאִי בַּר קְטָלָא הוּא, מַאי אִיצְטְרִיךְ לְמִיפְטְרֵיהּ מָמוֹן?
Traduction
Accordingly, it is derived from here that one who commits a transgression carrying the death penalty is exempt from paying damages for his action, even if he is not given the death penalty in practice. The Gemara asks: What is the meaning of with no intent? If we say that it means that he had no intent to kill at all and he happened to kill a person, that is unwitting murder that is mentioned explicitly in the baraita. Rather, it is obvious that the reference in the baraita is to one who does not intend to kill this individual, but does intend to kill that individual. And it is taught: This is not to render him liable to pay monetary restitution for the damage he causes in the process of killing him but rather to exempt him from paying monetary restitution. And if according to the school of Ḥizkiyya he is liable to be executed, for what reason was it necessary to exempt him from monetary restitution? Clearly the halakha is that one who is executed is exempt from payment.
אֶלָּא, לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: לָאו בַּר קְטָלָא הוּא, וְלָאו בַּר מָמוֹנָא הוּא.
Traduction
Rather, must one not conclude from it that he is neither liable to be executed, nor is he liable to pay monetary restitution. With regard to liability to be executed in a case where one intended to kill one individual and he killed another, the school of Ḥizkiyya holds in accordance with the opinion of Rabbi Shimon that he is exempt from the death penalty, and holds that he is exempt from paying monetary restitution as well.
מַתְנִי' רוֹצֵחַ שֶׁנִּתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים – כּוּלָּן פְּטוּרִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כּוֹנְסִין אוֹתָן לַכִּיפָּה.
Traduction
MISHNA: With regard to a murderer who was intermingled with others and it is not possible to identify the murderer, all of them are exempt from liability to be executed. Rabbi Yehuda says: The court gathers them into the vaulted chamber [lakippa] where they will eventually die.
Rachi non traduit
מתני' שנתערב באחרים. בגמרא מפרש הנך אחרים מאן נינהו:
כונסין אותן לכיפה. ושם מאכילין אותן שעורים עד שתבקע כריסן כדתני לקמן בפירקין (סנהדרין דף פא:):
כָּל חַיָּיבֵי מִיתוֹת שֶׁנִּתְעָרְבוּ זֶה בָּזֶה – נִידּוֹנִין בַּקַּלָּה. הַנִּסְקָלִין בַּנִּשְׂרָפִין – רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נִידּוֹנִין בִּסְקִילָה, שֶׁהַשְּׂרֵיפָה חֲמוּרָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: נִידּוֹנִין בִּשְׂרֵיפָה, שֶׁהַסְּקִילָה חֲמוּרָה.
Traduction
With regard to all those liable to be executed with different court-imposed death penalties who became intermingled with each other and it cannot be determined which individual was sentenced to which death, they are all sentenced to the most lenient form of execution to which any of them was sentenced. In a case where those who are liable to be stoned were intermingled with those who are liable to be burned, Rabbi Shimon says: They are all sentenced to be executed by stoning, as burning is a more severe form of execution than stoning. And the Rabbis say: They are all sentenced to be executed by burning, as stoning is a more severe form of execution than burning.
Rachi non traduit
נדונין בקלה. מאחר שנתערבו ואי אתה מכיר מי המחויב את החמורה ומי המחויב את הקלה אי אתה רשאי להחמיר עליו למושכו למיתה חמורה שלא נתחייב בה אלא ידונו בקלה שישנה בכלל החמורה:
הנסקלין בנשרפין. אע''ג דרובא דהני נשרפין כדקתני נסקלין בנשרפין משמע חד נסקל שנתערב בנשרפין טובא אפילו הכי לר' שמעון ידונו כולן בסקילה מפני שהשריפה חמורה:
אָמַר לָהֶן רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִילּוּ לֹא הָיְתָה שְׂרֵיפָה חֲמוּרָה, לֹא נִתְּנָה לְבַת כֹּהֵן שֶׁזִּנְּתָה. אָמְרוּ לוֹ: אִילּוּ לֹא הָיְתָה סְקִילָה חֲמוּרָה, לֹא נִתְּנָה לִמְגַדֵּף וּלְעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה.
Traduction
Rabbi Shimon said to the Rabbis: If burning were not more severe than stoning, it would not have been administered to a priest’s daughter who committed adultery. A betrothed daughter of an Israelite who committed adultery is executed by stoning. If burning were not a more severe form of execution than stoning, it would not have been administered to the daughter of a priest who committed adultery, who would presumably receive a more severe punishment. The Rabbis said to Rabbi Shimon: If stoning were not more severe than burning it would not have been the death penalty administered to a blasphemer and to an idol worshipper, as their actions violate the very core of the Jewish faith.
Rachi non traduit
לא ניתנה לבת כהן שזנתה. שעבירתה חמורה שמחללת את אביה כדאמר בארבע מיתות (לעיל סנהדרין דף נב.) שנוהגין בו חול:
לא נתנה למגדף ולעובד עבודת כוכבים. שפושטין ידן בעיקר:
הַנֶּהֱרָגִין בַּנֶּחְנָקִין, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בְּסַיִיף, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּחֶנֶק.
Traduction
There is a parallel dispute: In a case where those who are liable to be killed by beheading were intermingled with those who are liable to be strangled, Rabbi Shimon says: They are all sentenced to be beheaded with a sword, as strangulation is a more severe form of execution than beheading. And the Rabbis say: They are all sentenced to be executed by strangulation, as beheading is a more severe form of execution than strangulation.
Rachi non traduit
בסייף. שחנק חמור:
וחכמים אומרים בחנק. שסייף חמור וטעמא מפרש בארבע מיתות:
גְּמָ' מַאן אֲחֵרִים? אִילֵּימָא אֲחֵרִים כְּשֵׁרִים, פְּשִׁיטָא! וְתוּ, בְּהָא לֵימָא רַבִּי יְהוּדָה: כּוֹנְסִין אוֹתָן לְכִיפָּה?
Traduction
GEMARA: The mishna teaches the halakha of a murderer who was intermingled with others. The Gemara asks: Who are the others with whom he was intermingled? If we say that the others are upstanding individuals, it is obvious that they are exempt; why would they all be punished for the transgression of one who happened to be among them? And furthermore, shall Rabbi Yehuda say in that case: The court gathers them into the vaulted chamber where they will eventually die? Can innocent people be left to die in this manner?
(סימן בשק''ר).
Traduction
The Gemara cites a mnemonic, beit, shin, reish, kuf, for the Sages who address the above question: Rabbi Abbahu citing Shmuel, Rava, and Reish Lakish.
אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר שְׁמוּאֵל: הָכָא בְּרוֹצֵחַ שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ, שֶׁנִּתְעָרֵב בְּרוֹצְחִים אֲחֵרִים שֶׁנִּגְמַר דִּינָן, עָסְקִינַן. רַבָּנַן סָבְרִי: אֵין גּוֹמְרִין דִּינוֹ שֶׁל אָדָם אֶלָּא בְּפָנָיו, הִלְכָּךְ כּוּלָּן פְּטוּרִין. וְרַבִּי יְהוּדָה: מִיפְטְרִינְהוּ לִגְמָרֵי נָמֵי לָא, כֵּיוָן דְּרוֹצְחִין נִינְהוּ. הִלְכָּךְ כּוֹנְסִין אוֹתָן לַכִּיפָּה.
Traduction
Rabbi Abbahu says that Shmuel says: Here we are dealing with a murderer about whom witnesses testified and the judges deliberated, but his verdict was not yet finalized; and he was incarcerated until the end of his trial, and he was intermingled with other murderers whose verdicts were already finalized. It cannot be determined which of them is the murderer whose verdict was not yet finalized so that he may be brought to court for the verdict. The reason for the dispute is: The Rabbis hold that a court finalizes a person’s verdict only in his presence. Since the identity of the one whose verdict was not finalized is unknown, he cannot be sentenced to death. Since one of them cannot be executed, none of them can be executed; therefore, they are all exempt. And Rabbi Yehuda holds: Completely exempting them is also not possible, since they are murderers. Therefore, the court gathers them into the vaulted chamber.
Rachi non traduit
גמ' אלא בפניו. כיון דאין מכירין אותו לא הויא בפניו:
וכיון דרוצח הוא. שהרי קבלו העדיות ונשאו ונתנו בדבר:
רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: בְּאָדָם, דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּפְטִירִי. אֲבָל הָכָא, בְּשׁוֹר שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ שֶׁנִּתְעָרֵב בִּשְׁוָרִים אֲחֵרִים שֶׁנִּגְמַר דִּינָן, קָמִיפַּלְגִי. רַבָּנַן סָבְרִי: כְּמִיתַת בְּעָלִים כָּךְ מִיתַת הַשּׁוֹר, וְאֵין גּוֹמְרִין דִּינוֹ שֶׁל שׁוֹר אֶלָּא בְּפָנָיו, הִלְכָּךְ כּוּלָּן פְּטוּרִין. וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: כּוֹנְסִין אוֹתָן לַכִּיפָּה.
Traduction
Reish Lakish says: In the case where a person who was accused of killing another was intermingled with others, everyone agrees that they are all exempt, because one is not punished for a murder committed by others. But here, it is with regard to an ox whose verdict for goring a person to death was not yet finalized, that was intermingled with other oxen whose verdict was already finalized, that they disagree. The Rabbis hold that based on the juxtaposition between them (see Exodus 21:29), the halakha is that like the death of the owner, so is the death of the ox, and just as a court finalizes an individual’s verdict only in his presence, a court finalizes the verdict of an ox only in its presence. Therefore, all the oxen are exempt. And Rabbi Yehuda holds that the court gathers them into the vaulted chamber. Since it is an ox that gored, and the other oxen were sentenced to be stoned, they are incarcerated until they die.
Rachi non traduit
דפטירי. הואיל ואיכא חד דלא נגמר דינו אין לך ראיה לזכות גדולה מזו ורחמנא אמר והצילו העדה (במדבר לה):
Tossefoth non traduit
בשור שלא נגמר דינו כו'. והשתא לרבנן כולן פטורין משום דאין גומרין דינו של שור אלא בפניו ור' יהודה סבר כונסין אותן לכיפה והקשה ר' יצחק ב''ר מרדכי דבפרק התערובות (זבחים ד' ע:
ושם) תנן כל הזבחים שנתערב בהן שור הנסקל אפילו אחד בריבוא ימותו כולן והשתא מה התם דרובא דהיתירא ופסידא דקדשים אמר ימותו כולן הכא דרובא דאיסורא ודהדיוט לא כ''ש ונראה לו דגרסינן כמו שכתוב בספר ישן אחד בשור שלא נגמר דינו שנתערב בשוורים אחרים מעלייא עסקינן והשיב לו ר''ת דקתני במתניתין כולן פטורין משמע שהאחרים בני חיובא ואע''ג דברישא דשמעתא קאמר מאי אחרים אילימא אחרים כשרים פשיטא ולא פריך פטורין פטור מבעי ליה כיון דמצי למיפרך מגופה לא חש למידק ועוד דריש לקיש אדר' אבהו קאי דמשני הכא ברוצח שלא נגמר דינו שנתערב ברוצחים אחרים עסקינן ועלה קאי ריש לקיש ומשני באדם כולי עלמא לא פליגי דפטירי וכו' משמע דבההוא עניינא דאוקמא ר' אבהו באדם מוקי ריש לקיש בשור לכך נראה כגרסת הספרים אבל נתערב בשוורים מעלייא אפי' בנגמר דינו היה אומר ר''ל ניכבשינהו דניניידו וכל דפריש מרובא פריש ומתניתין דשלהי ע''ז (דף עד.) דמשמע דשור הנסקל אסור במשהו מיירי בשנסקל דליכא למימר ניכבשינהו ותדע דלא קתני שנגמר דינו ומתניתין דזבחים דקתני ימותו כולן בנתערב בזבחים מיירי ולגבוה וגזירה שמא יבואו עשרה כהנים בבת אחת ומסקי מן הקבוע למזבח כדאי' התם אבל בעלמא אמרינן דניכבשינהו דניניידן ומטעם זה היה אומר רבינו תם דנראה להתיר דרוסת הזאב ברוב דמעשים בכל יום דזאבים טורפין שה מן העדר דרועה מציל הבהמה ושרינן לה אע''ג דבעלי חיים חשיבי וכן ברוב עופות דורסין אווזין ותרנגולין דמותרין והיכא דנתערב ברובא דחייבין דפטרינן אפילו ניידי ולא אמרינן כל דפריש מרובא פריש לאו פטורין דמישתרו בהנאה קאמר אלא פטורין דלא אטרחוה בי דינא להורגם דכמיתת בעלים כך מיתת השור ועוד דלא ליתי לאיחלופי באדם דבאדם כולי עלמא לא פליגי דפטירי תדע דלרבי יהודה אמאי כונסין אותן לכיפה ועביד צער בעלי חיים ומקלקל חצירו וכיפתו אדרבה ליערפינהו בקופיץ וליקברינהו אלא ודאי אתי לאיחלופי באדם ועביד היכירא וכן לרבנן עבדו היכירא דפטרינן להו ולא חיישינן לתקלה אבל במתני' דזבחים חיישינן לתקלה טפי דאיכא כמה ספק איסורין לפי שהן מוקדשין כגון רכב על גבי השור ובא חבירו ורכב (קדושין דף נה.) וסמיכה על גבי ראש גדי וטלה וחלב מוקדשין על גבי מכתו דשרי בשור הנסקל לפי שאינו דרך הנאתו (פסחים דף כד:) ועוד דאיכא איסור מעילה דהזיד במעילה במיתה הלכך כולן ימותו ואל תתמה כיון דאיסורי הנאה נינהו הני דשמעתין אמאי לא תקינו בהו רבנן מיתה ויזקיקו להורגן וכי יזקיקו ב''ד להרוג כל איסורי הנאה הרי הזאב והארי דמוקי לה ר''ל והוא שהמיתו ואסורין בהנאה ולא תקינו להו מיתה אלא אמרו כל הקודם להורגן זכה ופריך רבא היינו דקתני עלה אפילו אבא חלפתא ביניהן אלא אמר רבא שנים כו' ואפילו אבא חלפתא דלא תלינן ביה שהרג אבל בשוורים אותן שיש לתלות בהן שהרגו חייבין ומשום ובערת הרע מקרבך ועוד אומר ר''ת דשור הנסקל אינו נאסר מחיים ופי' דכולה ההיא שמעתא דממשמע שנאמר סקול יסקל איני יודע שהיא נבילה ונבילה אסורה באכילה מוכחת כן וסוגיא דפ''ב דקדושין (דף נז.) כל צפור טהורה לרבות את המשולחת וזה אשר לא תאכלו לרבות את השחוטה ופריך ואיפוך אנא ומשני לא מצינו בעלי חיים אסורין פירוש שלא יהו מותרין כששוחטן בר מאלו שעומדין והוקצו למצותן ולכך אין לאסור משולחת לומר דחל עליה איסורא לאחר שילוח לישחט ולאוסרה באכילה כדין שאר עופות טמאין דכתיבי בקרא ופריך (והאי) רובע ונרבע דאיסורו מחיים פי' דמחיים אסור לשוחטן ולהקריבן לגבוה ומשני הני מילי לגבוה אבל להדיוט שרי והרי רובע ונרבע בעדים דמחיים אסירי דמחיים חל עליהן האיסור לישחט ואם שחטן אסורין אף אני אביא משולחת ומשני רוב בעלי חיים קאמרינן ואם כן דאין שור הנסקל נאסר כל זמן שהוא חי שור שלא נגמר דינו שנתערב בשוורים אחרים שנגמר דינם כולם פטורין ומותרין בגיזה ועבודה ואין כאן עינוי הדין כיון דפטורין מסקילה מיהא לכשישחטו או ימותו יהו אסורין בהנאה והא דאומר שלהי פרק ד' וה' (ב''ק דף מה. ושם) דשור שנגמר דינו מכרו אינו מכור אפילו לרדיא היינו משום דאסור לענות דינו ומצוה לסוקלו ועד דאין לו מכר (ואין) לו בעלים והלוקח אין יכול לזכות בו יותר משאר אדם אבל כי לא נגמר דינו מכרו מכור לשחיטה אי נמי לרדיא דמצי לערוקי לאגמא וכי שחיט ליה לאחר שנגמר דינו אסור באכילה כך נראה לר''ת וקשה דבשלהי פ''ק דערכין (דף ז:) משמע דשור הנסקל נאסר מחיים גבי האשה שמתה נהנין בשערה דמפרש התם זו מיתתה אוסרתה וזו גמר דינה אוסרתה ויש לפרש גמר דינה כלומר מחיים חל עליה איסור שאסורה אפילו שחטה דעבדה כעין בשר וזו מיתתה אוסרתה ואין עליה שום איסור מחיים ויש ראיה דלא נאסר מחיים מהא דתניא במרובה (ב''ק דף עא. ושם) ובפרק אלו נערות (כתובות דף לג:) גנב שור הנסקל וטבחו משלם תשלומי ארבעה וחמשה דברי רבי מאיר ואמאי הא ליתיה במכירה וקאמר ריש לקיש התם במרובה כל שישנו בטביחה ישנו במכירה וכל שאינו בטביחה וכו' והוא הדין דכל שאינו במכירה אינו בטביחה אבל אי שרי בהנאה ניחא שיכול למוכרו לרכוב עליו עד בית הסקילה או ליהנות בו מעט עד אותה שעה או אם היו בית דין מתעצלין בסקילתו ומיהו מה שאומר ר''ת דאין לו מכר ואין לו בעלים זה לא יתכן ומה שפסק ר''ת בעדר שיש בו שה אחד ספק דרוסה דשרינן מטעם דכל דפריש מרובא פריש לא יתכן דיש לאסור גזירה שמא יקח מן הקבוע אלא היכא דפריש מאליו כגון בנמצא ביד נכרי אבל אם נאסר בתערובת ופירש לא אמרינן מרובא פריש ואם יש בעדר ספק דרוסה אפילו אחד בריבוא ימותו כולן תדע דטבעת של ע''ז שנתערבה בריבוא כולן אסורות ובפירשה אחת מהן פליגי רב ושמואל אי אוסרת או לא אבל בההיא גופא לא פליגי דכ''ע מודו דאסירא וכל איסורי הנאה שפירשו מתערובת אסורין ולא אמרינן מרובא פריש וטעמא גזירה שמא יקח מן הקבוע ל''ש חולין ל''ש קדשים ומיהו יש ליישב דברי ר''ת דשאני ב''ח כיון דאפשר ע''י ניכבשינהו וניניידן וא''ת ואמאי תנן ימותו לימא ירעו עד שיסתאבו שהרי כמה קדשים אמרינן בהו ירעו ולא חיישינן לתקלה ובסיפא אמר ברובע ונרבע ירעו ולכשיסתאבו יפדם וישחטם ויאכלו מטעם כל דפריש מרובא פריש וי''ל דלא עבדינן תקנה ברעייה כיון דלאחר רעייה נמי לא משתרי אלא מטעם כל דפריש:
אָמַר רָבָא:
Traduction
Rava says:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source